מי ישבר קודם? רמז... (לא אני 😊)
5:45 בבוקר, החבר'ה של קבוצת הריצה מתכנסים במקום המפגש (זו לא הפרסומת לזהירות מוקשים...), גשם זלעפות בחוץ אף אחד לא יוצא מהמכונית. עוברות 2 דקות ואנחנו יוצאים ומתכנסים מתחת לגג של הצרכניה בנהלל ומתלבטים. מה עושים? יוצאים לארוכה, מוותרים? מי יושיענו?
חלק מחליטים למרות הכל לצאת החוצה ולהתחיל בריצה, חלק דוחים למחר (כלומר לשבת, להיום) וחלק מחליטים ללכת לחדר כושר. לא יאומן, אך הפעם אני מחליטה על חדר כושר. נראה לי שמיציתי את ריצותיי בגשם. יש לי לאורך השנים כמה ריצות מנטליות חשובות מאוד בגשם ויחד עם זאת המחשבה לחזור קפואה, רועדת מקור לא ממש מלבבת...אם מתחילים לרוץ והגשם תופס באמצע הריצה זה ממש לא נורא, הגוף כבר חם, נמצאים כבר ב zone כך שזה יותר נסבל. להתחיל ריצה בגשם שוטף זה כבר ממש מבאס. אז בלב כבד החלטתי ללכת לחדר כושר, לא מתה על חדרי כושר ומשתדלת להמנע מהם, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.
מגיעה ומחליטה לרוץ 20 + ומחר להשלים את היתר. מתחילה ובינתיים תוך כדי החימום מחפשת סרט נחמד ומתבייתת לא יאומן על – מיסטיק פיצה. הפסדתי 15 דקות ראשונות אבל מי סופר. סרט אייטיז קלאסי עם ג'וליה רוברטס שאני ממש ממש אוהבת. מתחילה לרוץ, מתחברת לאוזניות ונהנית לי מהסרט. יש משהו משעשע בלראות סרט ולרוץ. אני שידועה כבכיינית גדולה גם בסרטי וולט דיסני ובכל קיטש אפשרי מבינה שזה קצת מביך לדמוע ולרוץ בקטעים המרגשים אבל איך שהוא מסתדרת עם זה. הבעיה שהיה גם קטע אחד כל כך מצחיק שזה הרבה יותר מסובך לצחוק ולרוץ. מי שהיה לידי נראה לי חשב שהשתגעתי, טוב הוא היה שקוע בכדורגל, אלא מה?
מסיימת 15 קלים ובינוניים ומבינה שהגיע הזמן ל 10 מהירים ואחר כך נעשה שניים שחרור ונסיים. מעלה את הקצב של המסילה לקצב הרצוי ומתחילה. זה מוזר, אני שקועה בסרט, הרגליים רצות לפי המסילה וזהו, אין ברירה נשארים על הקצב. ואז, אחרי 19.5 ק"מ בערך, בום היא נשברה!! המסילה נעצרה. ככה, בלי הודעה מוקדמת, באמצע הסרט, באמצע המהירים עוצרת. 90 דקות ובום, ככה נשברים? טוב, לא נורא הלכתי לשתות מים ולמזלי, בניגוד אלי, המסילה יודעת להתאושש מהר ברגע שעושים לה start.
ממשיכה מאיפה שהפסקתי אבל הק"מ מתחילים מהתחלה, עושה חישוב קל ומבינה שצריכה לרוץ עוד 5 מהירים ואחר כך שחרור. טוב, חושבת לעצמי, נמשוך את זה כבר ל 30 ונעשה "ארוכה", הסרט חביב ומקסימום נתחיל עוד אחד. הרהורי מנטליות מתגנבים אלי, האם זה נחשב? אני לא מרוכזת ברגליים, אני מרוכזת בג'וליה רוברטס ובכל החתיכים שבסרט, מה יהיה 😊? הדבר הזה שזז לי מתחת לרגליים פשוט זז והרגליים שלי עליו...
הסרט מסתיים, אני ממשיכה, מתחילה עוד סרט ומוצאת את עצמי מסיימת 30 ק"מ בחדר כושר. מה שנקרא, תמיד יש פעם ראשונה.
היום בבוקר, חוזרת לסורי, יוצאת לריצת שחרור עם אוויר נפלא, צח וקריר, נהנית מנחל ציפורי ומהשביל ביער ותוהה, האם למה שהיה אתמול אפשר לקרוא "ארוכה"?
Comments